#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הביאוהו לבית הפרוה ובקודש היתה. למה.	לטבול טבילה שניה במקום קדוש, לפני תחילת עבודת היום.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשחר היה לובש פילוסין של של שנים עשר מנה. מה זה פילוסין.	פשתן של מדינת פילוסין, שהוא חשוב ומעולה.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין הערבים הנדויין של שמונה מאות זוז. מה הכוונה בין הערבים.	כשבא להוציא כף ומחתה.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין הערבים הנדויין של שמונה מאות זוז. מה היחס בין 12 מנה של בוקר ל800 זוז של בין הערבים.	מנה הוא 100 זוז.&nbsp;<div>שנים עשר מנה הוא 1200 זוז.&nbsp;</div>	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי ארץ הנדויין.	ארץ כוש. 'היהפוך כושי עורו', תרגם יונתן 'הינדוואה'.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי חכמים כמה היו שוים בגדי השחר ובגדי בין הערבים.	בשחר 18 מנה, בין הערבים 12 מנה. סך הכל 30 מנה.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוסיף הכהן יותר ממון בבגדים.	יכול להוסיף משלו, ובלבד שימסרם לציבור.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<div>
<div>
<div>
<div>מדוע קטורת של בין הערבים היתה קריבה בין אברים לנסכים.</div></div></div></div>"	שנאמר 'כמנחת הבוקר וכנסכו כן תעשה', כמו שבבוקר קטורת קודמת לנסכים כך בין הערבים.&nbsp;<div>אבל לגבי אברים זה שונה שבבוקר היתה לפני האברים ובין הערבים האברים לפני הקטורת, כי לא כתוב כאברי הבוקר אלא 'כמנחת הבוקר'.</div>	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ונסכו רביעית ההין לכבש האחד'. על איזה כבש מדובר על של בוקר או על של בין הערבים.	"לת""ק זה נאמר על של בין הערבים [דהא מיניה סליק], וילמד של שחרית משל ערבית.<br>לרבי זה נאמר על של הבוקר [כי עליו נאמר 'את הכבש אחד'], וילמד של ערבית משל שחרית."	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד רבי ש'ונסכו רביעית ההין לכבש האחד' מדבר על תמיד של שחר, ומה עונים על זה רבנן.	אמר קרא&nbsp;'לכבש האחד', איזהו כבש שנאמר בו 'אחד' הוי אומר זה תמיד של שחר. <br>ורבנן מאי 'אחד', מיוחד שבעדרו.	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שקרבן צריך להיות ממיוחד שבעדרו, לרבי ולרבנן.	"<div>לרבי הכל נלמד מ'ומבחר נדריך'.<br></div>לרבנן קרבן נדבה נלמד מ'ומבחר נדריך', וקרבן חובה נלמד מ'ונסכו רביעית ההין לכבש <font color=""#ff425b"">האחד</font>' - מיוחד שבעדרו. <br>"	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לרבנן צריך פסוק מיוחד בקרבן נדבה, ופסוק מיוחד בקרבן חובה, שצריכים להיות ממיוחד שבעדרו.	יש צד נוטה שהנדבה צריך לייפותה כדי שתתרצה לדורון והקבלת פנים.<div>ויש צד נוטה לומר שהחובה המוטלת צריך לפרוע חובו משלם.</div>	יומא פרק שלישי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הטילו עששיות של ברזל למים הרי זה מצרף. מה תירץ רב ביבי.	"שלא הגיע לצירוף [כבר היה מצונן במקצת, ואינו מלובן כל כך שיהא לו חיזוק ע""י מים]"	יומא פרק רביעי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הטילו עששיות של ברזל למים הרי זה מצרף. מה תירץ אביי.	שהצירוף כאן הוא רק מדרבנן (כי העששיות אינם כלי ממש), ובדרבנן דבר שאין מתכוון מותר.	יומא פרק רביעי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וביום השמיני ימול 'בשר' ערלתו. מה לומד מכאן ר' יאשיא, וכמו מי הוא מוכרח לסבור.	"שבא ללמד שאף אם יש כאן צרעת ימול ['בשר' לרבות בשר האמור בנגעים].<br>ואביי אומר שהוא סובר כר' יהודה שדבר שאין מתכוין אסור, כי אחרת ל""ל קרא."	יומא פרק רביעי לד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמנחת התמיד קודמת לחביתין של כהן גדול.	"
<div>
<div style="""">
<div style=""""><font color=""#0a0a0a"">שנאמר 'להקריב אשה לה' </font><font color=""#7e1aee"">עולה ומנחה</font><font color=""#0a0a0a"">'. לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד.</font></div></div></div>"	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שחביתי כהן גדול קודמים לנסכי התמיד.	הואיל והחביתין אף הן מנחה, והזקיקם הכתוב עם התמיד דכתיב בה 'עשירית האיפה סולת מנחה תמיד', אף היא תהא סמוכה לתמיד.	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שנסכי התמיד קודמים למוספים.	שנאמר 'זבח ונסכים' [למדנו שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים].	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוספים ובזיכי לבונה של לחם הפנים, מי קודם למי.	מחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל במסכת פסחים.	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאביי מסתברא כמאן דאמר מוספים קודמין לבזיכין. מדוע.	דכמו שאמרנו שכתוב 'בבוקר בבוקר' להקדים, כך כתוב בבזיכין 'ביום השבת ביום השבת' לאחֵר [שלשון 'ביום' משמע בעצם היום].	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהי סברת מ""ד שבזיכין קודמין למוספים."	"לומדים גז""ש 'חוקה' 'חוקה' מחביתין [בחביתין כתוב 'חק עולם לה' כליל תקטר', ובבזיכין כתוב 'קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם']."	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד שבזיכין קודמין למוספים כי לומדים בזיכין בגז""ש מחביתין, מדוע לא מקריבים אותם לפני הנסכים כחביתין."	להכי אהני 'ביום ביום' לאחר.	יומא פרק שלישי לד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דבר שאינו מתכוון בדרבנן מותר.	"כך תירץ אביי את ענין העששיות לרש""י."	יומא פרק רביעי לד ב		
